סדנת תיאטרון אלתור (אימפרוביזציה) לנערות בסיכון

נשלח 18 יולי, 2008 - נושאים סדנאות גיבוש, סרטים תיאטרון פלייבק ותיאטרון אלתור | ללא מילים

ב-16.7.08 העברתי סדנת תיאטרון לנערות סיכון המשתתפות בתוכנית הבתים החמים. מטרת הסדנה הייתה לסכם את שנת הלימודים. לצורך העברת הסדנה בחרתי להתמקד במספר מושגים וחוקים מעולם תיאטרון האלתור. החוקים הועברו בצורה ברורה וחד משמעית כדי שיהיה קל להבינם ולהשתמש בהם.

מבנה סדנת תיאטרון האלתור

הסדנה, שתתואר בקווים כללים מאוד, בנויה על יחידות נפרדות שכל אחת מהן מורכבת מעט יותר מקודמתה.
תחילה- בסיס הסדנה- תרגול בניית דמות בימתית חזקה וברורה.
לאחר מכן- חוק ההצטרפות- כיצד מחליף הקהל שחקנים על הבמה, מבלי לפגוע בזרימת הסצנה.
שני עקרונות אלה משמשים להגדרת התרחשות בימתית פשוטה- שיחה, אשר עוזרת לזקק רצונות ותחושות אמיתיים של המשתתפות. בשלב זה עולים נושאים אסוציאטיביים המתאפיינים בקרבה לעולמן של הנערות.
לבסוף, מתורגמת היכולת וההנאה מפעילות התיאטרון, לאמירה על דבר מה שקרה באמת, בחיים האמיתיים- התלבטות, או אנקדוטה אישית.
 

מהלך סדנת תיאטרון האלתור

בשלב ראשון הגדרנו יחד מהי דמות בימתית. סיכמנו כי דמות בימתית היא "חזקה" ו"יודעת מה היא רוצה ומנסה להשיג את זה". לאחר מכן בחנו כיצד ניתן להיות חזקים על הבמה, לרצות משהו ולהשיג אותו. לצורך כך העמדנו את תרגיל "שומר הדיסקוטק". בתרגיל זה השתמשתי פעמים רבות בעבודתי התיאטרלית עם אסירים בכלא והוא מעולם לא אכזב. זה הולך ככה. מעמידים שני כיסאות על הבמה. מזמינים מתנדב ומבקשים ממנו לעמוד בין שני הכיסאות. המתנדב הוא סלקטור. מאחוריו יש דיסקוטק שכל הקבוצה רוצה להיכנס אליו. על הסלקטור מוטלת המשימה להכניס פנימה רק את מי שמשכנע אותו באמת כי הוא ראוי להיכנס. מנסה הראשון בכל מיני דרכים, ואז, אם אינו מצליח, כשלקבוצה "נמאס" לראות אותו, עולה מישהו אחר ומחליף אותו.
 
א': תן לי להיכנס.
סלקטור: ת.ז. בבקשה.
א: מגישה תעודה.
ב: זאת לא את. התעודה מזויפת.
 
או למשל
 
ג: תן לי להיכנס. אני זקנה. הילדים שלי בפנים. בבקשה.
סלקטור: שיהיו בפנים, מה אכפת לי?
ג: רק לשבת. להסתכל עליהם.
סלקטור: בחיים לא ראיתי זקנה יושבת בדיסקוטק ומסתכלת. מה הקטע שלך?
 
ולבסוף
 
ד:תן לי להיכנס
סלקטור: בשום פנים ואופן.
ד: אחי בפנים.
סלקטור: שתהיה גם אחותך.
ד: משה [עולה אחת הנערות]
סלקטור: לא מפחיד אותי.
ד: שמעון… דוד… בני… [וכך עולה לאט, לאט כל הקבוצה כמשפחת הנערה עד שהסלקטור המסכן בעמדת מיעוט]
 
לאחר שכל הקבוצה ניסתה את מזלה מול הסלקטור המאיים סיכמנו בינינו על "חוק ההצטרפות". איך עולים אל הבמה? נוגעים בכתף של אחת השחקניות המשחקות. היא יורדת ונכנסים במקומה. זהו עקרון שדורש עדינות רבה. צריך לזהות מתי נכון להחליף שחקן.
 

שיחות

תוך שימוש בהגדרת הדמות הבימתית כ"חזקה" ו"יודעת מה היא רוצה," ותוך ניצול חוק ההצטרפות העלינו על הבמה שיחות.
על מה תרצו לדבר? שאלתי. מה אתן רוצות?
החליטו. אחת משוויצה בבגדים היקרים שקנתה והשנייה רוצה שתפסיק. ואחרי כן- אחת רוצה שהשנייה תלווה לה כסף, וזו אינה רוצה. ולבסוף- שורת בנות עומדת בתור לאודישן. הן מדברות ביניהן ומדי פעם מזמין אותן הבמאי ומבקש שיציגו בפניו. מהראשונה הוא מבקש לשיר ומכיוון שאינה מצליחה אומר- אין לך את זה. מהשנייה הוא מבקש לעשות משהו חושני, סקסי, וכך הלאה. לבסוף הוא בוחר את הזוכה. 
 

סצנה מתוך השנה שחלפה

עצרנו. מחאנו כפיים. סיכמנו. ועכשיו לתרגיל האחרון. האם תוכלו לחשוב על אירוע מרכזי? דבר מה שחשוב לכן לומר על השנה שחלפה? האם תוכלו להציג את אותו אירוע, או רעיון ולהראות לנו?
 
התחלקו לשתי קבוצות. התווכחו חשבו, תכננו. התקשו. לבסוף עלו אל הבמה.
 

קבוצה ראשונה

ארבע נערות עומדות ומדברות. הן סקרניות לדעת אם התקבלו לכיתה עיונית או לכיתה מקצועית. משכנעות אחת מהן ללכת אל המנהלת ולבדוק. הולכת. שואלת. המנהלת אומרת- רק את התקבלת. האחרות לא. חוזרת אל חברותיה.
נכון שהתקבלנו? שואלות
רק אני התקבלתי. משיבה.
 
מיד מתחילות הבנות לצעוק עליה ולהעליב אותה. לא עוזרים כל הסבריה. הן מחליטות לעשות עליה חרם. רק התערבות המנהלת מצילה אותה. אתן לא מתביישות? היא אומרת. היא ביקשה ממי שאקבל אתכן. ניסתה לעזור לכן, אבל המבחנים שלכן היו נמוכים. אתן לא מתאימות.
 
הבנות סולחות, אבל עדיין מאוכזבות מהישגיהן.
 

קבוצה 2

הקבוצה מחליטה להעלות חיקוי של אם הבית שלהן, מפרויקט הבתים החמים. אם הבית מדברת בטלפון במהירות כזו שרק מילים בודדות נשמעות מבעד לבליל המילים. נערות שונות באות אליה והיא מתייחסת אליהן בחום רב, אך מבלי שניתן להבין מה היא אומרת. הנערות צוחקות. החיקוי מדויק בעיניהן וכך גם הדינאמיקה הקבוצתית שמתוארת בו.
 

ניתן, כמובן, לנתח הרבה את הסצנות שהועלו. לחשוב מהו הקו המחבר ביניהן. זהות? משאבים? שיכות? אולם במאמר זה לא אעשה זאת. די אם אומר שסצנות אלתור מעלות תמיד סוגיות מהותיות מחיי המאלתר. אנחנו, בכל אופן, בסדנה הזו לא דיברנו על החומרים שעלו. מדריכי הנערות, אם ירצו, יעסקו בכך. אנו עברנו לשיחת סיכום כללית. נפרדנו

 

 

מאמרים קשורים

  1. צבע אדום בסדנת תיאטרון פלייבק- מכללת ספיר
  2. איפה מוצאים תרגילי תיאטרון לסדנה?
  3. סדנת גיבוש בגן הגבול, בת ים
  4. סדנת גיבוש לחברי האגודה לג'ודו ואמנויות ההתגוננות בירושלים
  5. סדנת תיאטרון אלתור להנהגת איילון בזיכרון יעקב

תגובות

התגובות סגורות.