איך אוספים 12 קיבוצניקים לסדנת תיאטרון פלייבק? מחשבות על גיוס משתתפים
נשלח 8 נובמבר, 2009 - נושאים סדנת תיאטרון פלייבק | ללא מילים
בחול המועד סוכות 2009 העברתי סדנה לחברי קיבוץ גזית. הסדנה הייתה סדנת רשות. מי שרוצה מגיע. פירסמו אותה בכרזות בחדר האוכל ובמייל המשותף של הקיבוץ. לא מפתיע, אם כן, שבשעה שבה הייתה הסדנה אמורה להתחיל חיכו שני אנשים ליד המועדון. מה עושים? מגייסים.
גיוס המשתתפים לסדנת תיאטרון הפלייבק
תחילה סיכמנו בינינו שהסדנה מתקיימת בכל מקרה. מה שלא יהיה- עושים תיאטרון. אחר כך ניסינו לתפוס אנשים מהשביל. כל מי שעבר נשאל- רוצה לבוא?תתפלאו. דווקא הגיעו ככה כמה. אחר כך- טלפונים. כל משתתף התקשר לזה ולזה ולזה. בסופו של דבר, אחרי עיכוב של חצי שעה היו שנים עשר משתתפים בסדנה.
מצב כזה, אינטנסיבי ככל שיהיה, אינו בלתי מוכר למי שמעביר סדנאות. הגיוס שעורכים לצורך קיום סדנה, חוג, קבוצה, הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה. גם כאשר הקבוצה מוכנה לעבודה, כלומר מגיעה בגופה, עדין צריך לגייס אותה, ובעיקר לשכנע את אלה שיושבים בצד להשתתף ולהתנסות. הבסיס להצלחה בכך מקורו , בהחלטה החד משמעית של המנחה- הסדנה תתקיים ויהי מה.
מאמרים קשורים
- סדנת תיאטרון פלייבק לקהילת חרוב
- תיאטרון פלייבק: לספר, לדייק, להמריא
- טכניקות פלייבק
- תיאטרון פלייבק בכלא- עקרונות כלליים
- סרט מופע תיאטרון פלייבק