המספר שרצה להשתין- מופע תאטרון פלייבק לפני מכון מיל"ה ירושלים
נשלח 3 פברואר, 2008 - נושאים מופע תיאטרון פלייבק | ללא מילים
לעיתים קרובות במופעי תיאטרון פלייבק, מגלה הקהל את סיפורו תוך כדי המופע, פשוט מעצם ההתמודדות עם השאלה: "מה הסיפור שלך להיום?" גילוי זה, שהוא מהחשובים והמשמעותיים, מוביל לפעמים, לסיפורים מפתיעים, בלתי שגרתיים.
כזה היה הסיפור שסופר לחברי "אנסמבל אנשים" בהופעה שנערכה לפני מכון מיל"ה בירושלים. הופעה זו התקיימה לפני אנשי חינוך המתמודדים עם הוראה לעולים חדשים, ונערכה באולם מבוא גדול שבבנין המשרדים ממנו הם עובדים. לקראת סיומה, כששאלתי: "מי רוצה להיות המספר האחרון," עלה אל הבמה איש ששיערו וזקנו לבנים. מיד, עוד לפני שהספקתי לשאול לשמו, החל מדבר במבטא אנגלו סכסי. "כשהתחילה ההופעה התקשיתי להבין מה קורה," אמר. התיישבתי והתחלתי לצפות, וכעבור זמן לא רב הרגשתי צורך להתפנות בשירותים. הבעיה היחידה הייתה שהבמה אותה הציבו עבורכם מוקמה לפני דלתות היציאה לנוחיות ולכן אמרתי- נחכה. עכשיו, לקראת סיום המופע אני מרגיש שאין לי יותר כוח לעצור…" ובמילים אלה קם, הסתובב וברח אל חדר הנוחיות.
סיפור זה, בסיסי ככל שיהיה, כולל בתוכו את כל הדרמה שמכיל סיפור טוב: קונפליקט, רצון, מעצור, נצחון הרוח על הגוף (בהתאפקות), וגבורה להתמודד עם מכשולים (להקת תיאטרון אימתנית שחוסמת את שער הכניסה אל הארץ המובטחת). את הסיפור שיקפנו, אומנם, אבל רק אחרי שהמספר חזר, ולאחר שוידאנו כי הוא יושב "בנוח" על כסאו.
וכך אנו מאמינים- כל מה שעובר עלינו הוא סיפור. כל סיפור הוא סיפור טוב. כל סיפור אפשר לשקף.
להזמין הופעה? סדנה? ללמוד?
נשמח למסור עוד פרטים
לפרטים מלאו טופס צור קשר
או חייגו 052-8080147
מאמרים קשורים
- מופע תיאטרון פלייבק למסיבת יום הולדת
- מהו מופע תיאטרון פלייבק?
- שאלות נפוצות על מופע תיאטרון פלייבק
- מופע תיאטרון פלייבק לפני חברי קהילה תומכת לבעלי מוגבלויות ונפגעי נפש
- במה לבנה